האם סורקי ה-MRI יוכלו בעתיד להיות ק
לפני 5 חודשים
לפני 5 חודשים
לפני 2 שנים
לפני 2 שנים
לפני 5 שנים
סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר (שליש מכלל מקרי הסרטן בנשים) והגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים בישראל (לפי ניתוח סטטיסטי שנעשה בשנת 2011). חשוב לציין, סרטן השד אינו אופייני רק לנשים, 1% מהגברים גם לוקים בו. שיעורי מחלה כאלו נפוצים בכל העולם ולכן מוצעת לנשים בדיקה בשם "ממוגרפיה" כבדיקת סקר. בפוסט זה נתאר את הבעייתיות והפתרונות החדשים נכון לסוף שנת 2016 בתחום כאשר השד מוגדר כ"שד סמיך", ואת היתרונות והחסרונות של בדיקת MRI שד (MRM; Magnetic Resonance Mammography).
שדיי האישה מורכבים מרקמה בלוטית (פיברוגרנדולרית בשפה המקצועית- זו הרקמה שמייצרת את נוזל החלב) ומרקמת שומן. ככל שיש לאשה יותר רקמה בלוטית (נפוץ יותר בנשים צעירות בגלל הצורך בחלב, אך גם בנשים מבוגרות), כך השד שלה יותר סמיך (צפוף) וככל שיש יותר רקמה שומנית, כך השד פחות סמיך.
הבעיה בשד יותר סמיך (משמע, עם רקמה בלוטית רבה), היא שהשד נראה לבן בצילום ממוגרפיה, וכך גם נראה גידול, ולכן אפשר לפספס גידולים. שד שומני יותר (עם יותר רקמת שומן) נראה כהה בצילום רנטגן (ממוגרפיה) וכך גידולים שעליו לא מתפספסים.
ממוגרפיה היא בדיקת הסקר המומלצת, כאשר היא נעשית כל שנה-שנתיים. בשד סמיך (צפוף), רצוי להוסיף גם בדיקת אולטרסאונד, כאשר מחקרים מראים שעל כל אלף בדיקות אולטרסאונד שנעשה באותם מקרים, נגלה עוד ארבעה גידולים סרטניים שלא ראינו אותם בממוגרפיה (אם כי גם כאן הרגישות לא מושלמת ואפשר לפספס גידול בשד גם לאחר ממוגרפיה ואולטראסאונד). כיום ישנו גם אולטרסאונד תלת-ממדי אשר מבוצע בעזרת מתמר של 15 ס"מ, מתמר רחב יותר מהמתמר הרגיל. את המתמר מניחים על השד בכמה זוויות והתוכנה יודעת ליצור מאותן זוויות תמונת תלת-מימדית.
MRI שד (MRM) היא הבדיקה הכי טובה והכי רגישה לשדיים. היא נעשית כבדיקת סקר רק בהתוויות מסוימות כמו למשל לנשים עם גנטיקה של BRCA1 או BRCA2. הרגישות של בדיקת MRI לגידולים מגיעה ל-98%-99%, אלא שאי אפשר לבצע בדיקה זו כבדיקת סקר. גם אם יתגברו על עניין העלות ואורך הבדיקה, עדיין הרגישות הרבה של הבדיקה תאתר ממצאים רבים, רובם אזעקות שווא, שיש לעשות להם ביופסיות, וזו בעיה רצינית שיכולה להכביד על מערכת הבריאות.
לסיום, נתאר עוד שתי טכניקות חדישות יחסית לדימות שד, הקשורות לממוגרפיה. הראשונה היא ממוגרפיה תלת-מימדית, מה שנקרא "טומוסינטזיס". בממוגרפיה רגילה אנחנו רואים בעצם רקמה על רקמה על רקמה, תמונה דו-מימדית. בממוגרפיה עם טומוסינטזיס, השפורפרת נעה סביב השד ויוצרת כמה חתכים (בדומה ל-CT). תוכנת מחשב אשר צריכה להיות מותקנת במכשיר, מסוגלת להפוך את התמונות הללו לתמונה תלת-מימדית של ממוגרפיה.
טכניקה שנייה חדשנית, אשר מתמודדת עם שד צפוף, היא ממוגרפיה הכוללת גם הזרקת חומר ניגוד. המכשיר צריך להיות עם תוכנה מתאימה ובדומה ל-CT, מזריקים חומר ניגוד. נכון לספטמבר 2016 יש את התוכנה הזו רק לשניים-שלושה מרכזים רפואיים בארץ.