היחס הגירומגנטי ב-MRI MRI - מושגי יסוד ופיזיקה

 

היחס הגירומגנטי ב-MRIלהזכירכם, משוואת נקיפת לרמור מאפשרת לנו לחשב במקרה של MRI את תדירות הנקיפה של פרוטון בנוכחות שדה מגנטי. היא מתארת את מהירות סיבוב הפרוטון כפונקציה של כוח השדה המגנטי (B0) ושל היחס הגירומגנטי ב-MRI. מהו אותו יחס גירומגנטי?

היחס הגירומגנטי (gyromagnetic ratio), אשר נקרא במקורות מסוימים גם מקדם גירומגנטי או קבוע גירומגנטי, הוא מקדם בעל ערך ספציפי לכל יסוד ויסוד אשר מוגדר כיחס בין המומנט המגנטי והתנע הזוויתי. הוא מסומן באות גמא קטנה (γ). אחת הסיבות שמפעילים תהודה מגנטית על אטום המימן ולא על יסודות אחרים בגוף האדם (שערך הספין שלהם שונה גם הוא מאפס), היא היחס הגירומגנטי שלו, הגבוה יחסית ושמגביר את הרגישות לסיגנל התהודה המגנטית (MR detection sensitivity). סיבה אחרת, להזכירכם, היא הימצאותו בשפע במערכות ביולוגיות, בעיקר בפתולוגיות.

תדירות התהודה, כלומר תדירות סיבוב הנקיפה של הפרוטון בגרעין אטום המימן, בזכות היחס הגירומגנטי, עבור שדה מגנטי של טסלה אחד היא 42.577 מגה-הרץ (מגה-הרץ הוא מיליון הרץ) ועבור שדה מגנטי של 1.5 טסלה היא 63.86 מגה-הרץ.

 

קצת יותר על היחס הגירומגנטי